גיבוש הרעיון היזמי והחזון העסקי
בעסקים, כמו בחיים, מרוב עצים לפעמים לא רואים את היער – כאשר חיי היומיום, האתגרים, הקשיים, לוחות הזמנים והתקציבים ממלאים כל רגע פנוי, לפעמים הדרך כולה - הסיבה והחזון שבזכותם העסק קרם עור וגידים - הולכים לאיבוד. זו אחת הסיבות בעטין עסקים מצליחים מתחילים מגיבוש חזון העסק, הצבת מטרות ויעדים.
רעיון – חזון - תכנון – ביצוע: איפה מתחילים?
מרב התלהבות, יזמים רבים בעלי רעיון רצים לרתום את העגלה לפני הסוסים ולצאת לדרך, להתחיל בביצוע לפני גיבושו הסופי של הרעיון. כאשר 90% מהעסקים החדשים נסגרים בשלושת השנים הראשונות לקיומם, כדאי לקחת נשימה עמוקה ובכל זאת להתאזר בסבלנות לפני ששועטים קדימה.
אחת הפעולות הראשונות אותה כדאי לשקול לבצע במסגרת צעדים לפתיחת עסק היא גיבושו של חזון. חזון אינו דבר המקושר בדרך כלל לפעילויות עסקיות, אולם מתברר כי למרבית העסקים המצליחים ישנו חזון מוגדר המכוון אותם בדרכם, גם אם דרכם משתנה עם השנים. חזון אינו יעד לביצוע אלא הגדרת ערכי הבסיס, תפיסת העולם, של העסק.
חזון העסק הוא למעשה ערכי הליבה בהם בעלי העסק מאמינים: מצוינות, יחס אישי ללקוחות, שיוויון הזדמנויות, יצירתיות, אמינות – כל אלו יכולים להוות בסיס מוצק שמתווה את דרכו של העסק גם כאשר הוא עובר שינויים במהלך דרכו. רצוי להתמקד במספר מצומצם של ערכי ליבה הקרובים במיוחד לליבם של בעלי העסק, לא יותר מחמישה, ורצוי כי ניסוחם יהיה מנותק מהסביבה העסקית. אפשר ורצוי לשתף את העובדים בקביעת החזון, בדרך זו תחושת השייכות, השותפות והמחויבות לערכים תגבר.
חזון, מטרות ויעדים
על מנת למנוע מצב בו החזון נשאר בגדר אמירה כללית שאינה מחייבת, יש לפרוט את החזון לכלל מטרות ויעדים המהווים חלק מהחזון. מטרה היא ה-"באיזה אופן" וה-"למה" של החזון. אם העסק, לדוגמה, הוא הוצאת לאור והחזון הוא שיוויון הזדמנויות, מטרה יכולה להיות לאפשר לכל אדם להוציא לאור את יצירותיו.
יעדים עשויים להיות דינמיים ולהשתנות עם שינוי יעדי העסק, והם למעשה מהווים עוד שלב בתהליך הטמעת החזון בין עובדי החברה וכחלק מהתרבות הארגונית. המטרות והיעדים אף הם, כמו החזון עצמו, אינם מנוסחים באופן עסקי. ההבדל המרכזי בינם הוא טווח הזמן המוגדר בהם: החזון עצמו, והמטרות, הם בגדר שאיפה מתמדת שלעולם אינה יכולה להתממש במלואה ואילו היעדים הם ברי השגה, בטווח זמן מוגדר של 3-5 שנים, בדרך כלל.
תהליך גיבוש הרעיון
המעבר מהרעיון לקונקרטיזציה שלו עשויה להיות מאיימת, במיוחד כאשר מדובר ביזמים מתחילים. תהליכי הגדרת החזון והתכנית העסקית הם תהליכים מובנים שעוזרים ליזם להוציא את חלומו אל הפועל, לאט ובבטחון.
תהליך זה עושה שימוש לעתים קרובות ביועצים חיצוניים: עזרה בתהליך גיבוש החזון, המטרות והיעדים, ועזרה וייעוץ בכתיבת הפרקים השונים של התוכנית העיסקית לאחר מכן.
חזון טוב הוא חזון הכולל את הגדרת ייעודו של העסק. בשלב הגדרת ייעודו של העסק חשוב לדעת להגדיר את העסק בצורה אשר מצד אחד תבהיר ללקוחות מהו ייעודו של העסק, ומצד שני תאפשר לעסק לצמוח ולהשתנות בהתאם לשינויים המתחוללים בעולם. תאודור לוויט קבע בשנת 1960 את המושג "קוצר ראיה עסקי" (Business Myopia). המושג נקבע במאמר שפרסם בכתב העת של בית הספר למנהל עסקים של הרווארד והוא מתייחס למצב בו הפוקוס הוא על המוצרים ולא על האנשים או הייעוד. כדוגמה לכך הביא עסק לייצור שוט למרכבות סוסים בשנת 1910. אילו חזון העסק היה מוגדר לא כעסק לייצור שוטים, אלא כעסק לייצור אמצעי איתחול לכלי רכב, לא היה צורך לשנות את חזון וייעוד העסק עם המעבר לכלי רכב ממונעים.
חזון המנוסח היטב משאיר מקום לצמיחה והסתגלות לתנאי השוק, אך הוא מוגדר באופן צר מספיק כדי לתקשר את הקונספט העומד בבסיס העסק ללקוחותיו. החזון צריך להיות מנוסח בזמן עתיד, באופן קצר וקולע, תוך ציור תמונה ברורה של העתיד המתוכנן. עליו להיות קל לתיקשור, כלפי פנים וכלפי חוץ, ולכלול את אותם המאפיינים המבדלים את העסק ממתחריו.
תכנון נכון, לאור החזון
חזון המגדיר מטרה ויעדים, אינו חלופה לתכנון ובדיקה. לאחר קביעת החזון, השלב הבא הוא תכנון דרכי הפעולה של העסק הנמצא בשלבי הקמתו. רצוי לכתוב תוכנית עסקית מפורטת אשר תוליך למעשה את הכותב ותחייב אותו להתעמת עם אתגרים מעשיים שונים הניצבים בדרך הרעיון עד שיהפוך להצלחה. כדי לעשות זאת יש צורך בניתוח שוק מפורט: קהלי יעד, מתחרים, מיתוג ובידול העסק, תוך הדגשת יתרונותיו הייחודים. במהלך תהליך כתיבת הפרקים השונים בתוכנית העיסקית הנושאים השונים נבחנים ונחקרים. הקשיים בדרך להקמת העסק עולים ויזמי הרעיון מתמודדים ומתכננים את האסטרטגיה בה יעזרו כדי להתגבר עליהם.
נכתב על ידי צוות CREATE, "המדריך לפתיחת עסק"

